מעט מילים מאז

חשבתי שיהיה 'יותר'. יותר 'פחות'.
יותר קרחות, יותר תשישות, יותר חוורון, יותר דכאון, יותר כמו בסרטים.
ואז באה המציאות, חזקה כפי שהיא יודעת להיות, תובענית וסלחנית בעת והעונה אחת ומלאה בכל מה שיש לעולם להציע.
בעולם חיים ובעולם גם מתים.
בעולם חולשה והמון עוצמה.

התכוונתי לכתוב 'יותר' ולבסוף יצא שכתבתי 'פחות'.
משתשפת במעט ממה שכתבתי בקומונה מחבקת ומלווה במיוחד, טרום תקופת הטיפולים ובמהלכה:


20/12/10
10:07
יוצאת מהשבלול כדי לספר ולהיתמך..
מזה 11 חודשים שאני מתמודדת עם גרד ברב חלקי הגוף,המוביל לפריחה ופצעים בלתי נסבלים. זה התחיל לקראת סופו של ההיריון השני ובתחילה אובחן כאלרגיה להיריון (משהו הורמונלי) והובטח שיסתיים מיד עם הלידה.

אממה - לאחר הלידה המצב רק הוחמר!
האבחנה החדשה שקיבלתי היתה אלרגיה קשה ל'לא ידוע' והוחלט על טיפול מסיבי של סטרואידים.
הגרד חלף אך חזר לאחר כמה חודשים.
החלטתי לצעוד בדרך אלטרנטיבית וניסיתי טיפול אלטרנטיבי באלרגיות.
זה לא עזר.

חזרתי לרופא העור ולפני שבוע קיבלתי סוללת בדיקות.
בשישי האחרון התבשרתי שבחלל בית החזה ישנו גוש שלא אמור להיות שם.

היום עומדת להתבצע בדיקת הסי.טי שתסייע לברר מיהו ומה הוא עושה שם.
ואני פוחדת.
מאד.
 טוב שבבית יש לי בת 4.5 עם וירוס הקאות ובת 10 חודשים שמעסיקות אותי, אחרת הייתי משתגעת.


תודה שמצאתי מקום לפרוק בו.

-.-.-.-.-.-.-.



20/12/10
20:22
כמה חום..איזה מזל שיש לי גם אתכן.
ובכן, חזרתי ללא הסי.טי. מכל מיני סיבות, בעיקר בירוקרטיות+העובדה שלא רציתי להתאשפז (לא נערכתי לכך כלל!).
 על מנת לקצר..המליצה לי רופאה בכירה להקדים את התור שקיבלתי לסי.טי 'בקהילה', וזה מה שאני מתכוונת לעשות דבר ראשון על הבוקר. (אם למישהי יש קשרים במכבי/אסותא - אני אשמח!).
חזרתי הביתה, חיבקתי את השתיים והחנקתי את הדמעות.
מקומי לא בבי"ח
מקווה לבשורות טובות


-.-.-.-.-.


11:58
לכל השואלות והתומכות, כנראה שהסי.טי יתבצע בסופו של דבר ב5.1.
ועד אז... אני חושבת בטוב ממש כפי שהצעתן!
תודה על כל המסרים/מיילים/סמסים/טלפונים/תגובות בקומונה ובבלוג
אתן נותנות לי המון כח

מבטיחה לעדכן כשיהיה במה...

-.-.-.-.-.
27/12/10
21:58
אז...הקדימו לי את הסי.טי למחר בערב....

אני ברגשות מעורבים... וחששות מטורפים.

סתם....לא מטורפים אך קיים חשש.
מקווה לשוב עם בשורות טובות ממש בקרוב..
תודה לכן(קבוצת התמיכה שלי).

-.-.-.-.-.
29/12/10
11:02
מעדכנת...

הסי.טי נערך אתמול בערב. הדיקה היתה קצרה, אך ההמתנה לסי.די עם הבדיקה היתה ארוכה למדי.
כשעה וחצי חיכינו, כשלבסוף נאמר לנו שאחד הצורבים התקלקל וככל הנראה לא נקבל את הסי.די (מה זה לא?!).
לאחר חילופי דברים החליטה אחת המזכירות הרפואיות לצרוב לנו בכל זאת.

המתנו עוד כמחצית השעה ויצאנו עם דיסק ביד.
במקום לחכות 5 ימי עבודה לתשובת הסי.טי מאסותא, החלטנו לעבור אצל גיסתי (רופאה) על מנת שזו תצרוב את הבדיקה ותקח עימה היום לבית החולים לאבחון.
נסענו, צרבנו וחזרנו הביתה. לכשהגענו בישרה הרופאה כי על הדיסק יש בדיקת סי.טי ישנה שלי של הגב התחתון...

צרבו על הדיסק את הבדיקה הלא נכונה!!!

התקשרתי הבוקר כדי לבקש שיצרבו ונוכל לעבור לקחת היום, נמסר לי כי המחלקה סגורה ליומיים הקרובים בשל 'ספירות מלאי':-0
טעות שלהם ואני צריכה להמשיך לחיות עם זה?! (תרתי משמע)...
אני עדיין ממתינה לתגובה מהם, לאחר עוד כמה חילופי דברים 'תקיפים' משהו.
וזהו.

בינתיים אני נושמת
תודה לכולכן, אתן מחזקות אותי בדרך הלא פשוטה הזו...

-.-.-.-.-.-.
 29/12/10
20:40
שוב מעדכנת..

קודם כל - לא ברור לי אם יש לכן מושג, אך התמיכה שלה אני זוכה מצדכן, מסייעת לאין שיעור לתחושת הביטחון הנפשי, לו אני כה זקוקה.

אז קודם כל חיבוק!

ולעדכוננו,
ראה את הסי.טי היום רופא אחד, אונקולוג בכיר (סגן מנהל מכון אונקולוגי, שהוא קרוב משפחה של זוגי), ואמר שככל הנראה מדובר בבלוטה 'סוררת', שאמורה היתה להתנוון אי שם בגיל הנעורים, אך משלא התנוונה, העזה להתפתח ולפתח מחלה (אחת התופעות למחלה הזו היא גרד).

אי לכך, יש להוציאה לאלתר (יתכן וגם להקרין על המקום כדי לחסל את שבטעות יוותר).
ככל הנראה אני עומדת בפני ניתוח בית חזה, עם או בלי ביופסיה קודם לכן. בבירור ביופסיה לאחר מכן כדי לאשר את התוצאה.
(אני שמחה עם התוצאה הזו בעיקר כיוון שהאבחנה המבדלת (=האופציה השנייה) הייתה מהסוג הממאיר).
מיקומה הוא בחלל שבין הריאות ללב, וניכר שהיא קרובה מאד, אם לא 'מחוברת' לקרום הלב...
מחר יראו את הסי.טי רופאים נוספים, ואני מקווה שיאשרו את האבחנה הזו.

בכל מקרה בשבוע הבא המקרה יעלה בשתי ישיבות רב מומחיות, בשני בתי חולים שונים ואז נחליט איך ולאן מתקדמים.

עד כאן.

שאלות?
 (סתם:-):-) - אין לי יותר תשובות, ולא - אני לא עושה גוגל על השמות המפורשים שקבלתי, פשוט כדי לא להיבהל יותר, לכן אל תבקשו אותם).

.-.-.-.-.

30/12/10
15:38
תוצאות ביניים...

רדיולוגית בכירה מאשרת כי אי אפשר לדעת על פי הסי.טי (שתוצאותיו כבר בידי), האם מדובר בבלוטה או בלימפומה. מה שכן ה'ממזר/ה' גדול/ה למדי.

יש לבצע ביופסיה ומשם לקבוע ולהמשיך.

ביופסיה צריך.
להוציא צריך.

אני כבר עייפה...
אבל החלטתי (נכון לשניה זו ממש) להמשיך לחייך ולעבור את זה מה שלא יהיה.

-.-.-.-.-.-.-.-.
 16/01/11
16:08
כיוון שהבטחתי לעדכן...

היום דווחתי כי הביופסיה נקבעה ל25.1, ואח"כ יש להמתין שבועיים לתוצאות (הטובות, כמובן!).

ועד אז....נושמים....לאט...ועמוק.

תודה לכן קבוצת תמיכה שלי.

-.-.-.-.-.-.-.-.-.
25/01/11
21:01
היה בסיידר, אני אחרי וזה מה שחשוב...

נדרשת למנוחה גם מחר וזהו, ממתינה לתוצאות טובות בטווח של ימים עד שבועיים.

נשים יקרות, אין לכן מושג איזו משמעות יש לתמיכה שלכן ולכן בכלל בחיי.

מדהים!

-.-.-.-.--.-.
30/01/11
22:11
אז גם לי יש 'שיתוף' מהעת האחרונה...הפעם לא מתחום היצירה.

איך אמרה לי מיק? "אם לא חוזרים אלייך עד אמצע השבוע הבא (כלומר הזה)...את יכולה להירגע"

אז חזרו אלי, הבוקר..

ובכל זאת אני סוג של רגועה.

יש לי סרטן, זתומרת, הגוש הזה, שנמצא לו בין הלב לריאות, הוא בעצם גידול, והגידול הזה ממאיר.

יש לי לימפומה מסוג הודג'קינס. אמרו לי כבר בכמה הזדמנויות שאם 'לבחור' בסרטן, אז בסוג הזה (..בכל זאת התכוננתי גם להתרחשות מסוג זה בחודש+ שעבר מאז הגילוי הראשון..).

נפגשתי היום עם ההמטולוגית המקסימה שלי (זו ההתמחות שמטפלת בסוג זה של סרטן), וקיבלתי ערימות של דפים, הפניות ובדיקות שיש עוד לבצע, על מנת לדעת איזה סוג של טיפול אקבל. איזה סוג של כימותרפיה זו תהיה, לאורך כמה זמן, אם יהיה צורך גם בהקרנות או לא ו...זהו בעצם.

אז...

אבחנה יש (סוף כל סוף)

מצלמת וידאו יש (בן הזוג משומה החליט ברגע אחד לרכוש שכזו בזמן שאני ביליתי באמסטרדם..)

זמן יש..

ובעיקר המון אופטימיות.

ואם אני כבר מרגישה 'שחקנית ראשית באיזה סרט מטורף'...אז אולי בסוף באמת יצא מזה גם אחד כזה...ואם לא...אז ספר.

שוב, תודה שאתן איתי.

-.-.-.-.-.-.-.
31/01/11
13:59
יום מהורהר...ועמוס..


הידיעה מחלחלת...(לרגעים תרתי משמע...)

טוב שיש לי בנות שגורמות לי לעיסוקי יום קדחתניים - רוני חולה (דלקת ריאות ואוזניים) ואורי - מאירה לי את הדקות, אחת אחר השנייה.

הבוקר שקעתי בטלפונים רבים, מדהים לגלות כמה הדיאגנוזה גורמת גם לקשים שבאנשי הבירוקרטיה הרפואית להתרכך, להסביר פנים ולקבוע תורים קרובים..

יומן השבוע מלא מפה לפה בבדיקות שיטילו עוד אור ועוד וודאות ויתוו כיצד יראה המשך המסע, לפחות בפן הרפואי.

הולכת לנוח מעט, כי עייפתי.

תודה לכולכן
(אני מתקשה להשיב טלפונים וסמסים לכל המתקשרות והמסמסות, לכן מעדכנת גם פה קצת יותר קל).

-.-.-.-.-.
 31/01/11
14:12
זהו ממש מסע הגיבור... אין לי ספק שזה כאן מכיוון שיש לי הכוחות לעמוד ולעבור את זה.

-.-.-.-.-.
 01/02/11
13:04

אני במאיר, ממתינה לבדיקת מח עצם.


מעט מתוחה, בעיקר מה'שם' הנורא שיצא לבדיקה הזו כבדיקה מאד מכאיבה. אבל...אם ילדתי 'בלי' אז...נראה לי שאעמוד גם בזו..

חוצמלעיל החלטנו הבוקר, לאחר התייעצות ארוכה ונעימה עם פרופ' בתחום הפוריות, לשמר עוברים ולכן היום אתחיל תהליך של IVF, זריקות לכ-5 ימים ולאחר מכן שאיבה, הפרייה והקפאה. החלטנו כך כדי לא להתחרט 'אחרי'...

מה עוד??

המון המון אופטימיות והרגשה ברורה כי מכאן אצא רק מחוזקת יותר, אני וסביבתי.

אתמול סיפרתי לאחי הצעיר (בן 22), בחור רגיש ככ ומקסים, אודות הממצאים והמחלה. הוא קיבל את הבשורה מאד מאד קשה והחליט לבוא 'לראות אותי'. שוחחנו עד 1:00 אחר חצות והוא יצא מחוייך ואופטימי (אני מקווה).

-.-.-.-.-.-.
01/02/11
22:40

קודם כל אלפי תודות...אני לא תמיד מצליחה לענות לכל אחת שמתקשרת ומסמסת...לכן מעדכנת כאן...

האמת היא שבדיקת מח העצם 'זוכה' לשם רע מדי בציבור, אמנם לא 'מאד' נעימה אך בהחלט עמידה. הכי חשוב, אני אחרי.

סה"כ היה יום די מתיש, בעיקר מכיוון שקיבלנו כ"כ הרבה אינפורמציה בתוכה היינו צריכים לבחור לא רק את 'ההווה' אלא גם את ה'עתיד'..לעבור דרך בירוקרטיות קשות, לחתום, להקשיב ולהפנים הוראות...ו...לנשום.

כפי שסיפרתי קודם, מחר אתחיל הזרקות של הורמונים, תהליך נוסף שמשתרבב לו מעצם היותי אישה ואם, אתחסן לכמה מחלות חורף ואעבור בדיקת אקו-לב לקראת הטיפולים.

ככל נראה הטיפול הראשון (שאת הרכבו נדע במדויק עם קבלת תוצאות הבדיקות..) יתפוס מקום ב17.2. עד אז יש לי זמן להתמודד עם הפחד שעולה נוכח הזיכרונות שהותירו בי סרטים הוליוודים סוחטי דמעות ו'מסרטנים'.... היי - גם לי מותר לפחד.

לילה טוב ושוב, תודה תודה תודה שאתן כאן.

-.-.-.-.-.-.

 07/02/11
12:15

עדכון:אז...אני אחרי הPET-CT, חומר הניגוד, שנאלצתי לשתות היה מזעזע למדי, אך כאמור, אני אחרי.
קורנת למשך 12 שעות ולכן קיבלתי 'פטור' מהבנות.

חוזרת הביתה בלילה ומחר השכם בבוקר- שאיבת ביציות (או ליתר דיוק - ביצית..., כי זה מה שיצא בפרק הזמן הקצר שהיה לנו..).

תודה שאתן עדיין כאן.

-.-.-.-.-.-.
 08/02/11
12:24
אחרי השאיבה + חדשות טובות..

אז, הגעתי, הורדמתי (!!מומלץ), נשאבתי, מתאוששתי...

בין לבין הגיעה גיסתי הרופאה עם בשורות מצויינות - בדיקת מח העצם ת-ק-י-נ-ה

אלו באמת חדשות טובות מאד.

מקווה שרק בדיקת הPET של אתמול לא תניב 'הפתעות ' נוספות, ונצא לדרך להתמודד עם גידול הודג'קינסי אחד (מספיק לא??!!).

אתמול שוחחתי בטלפון עם חולה שהחלימה לפני 3 שנים, ויצאתי מן השיחה 'כואבת', קיבלתי 'בוקס מציאות ' ישר לפנים.
עומד להיות קשה ואני לא באמת מצליחה לתפוס את זה....ה'ידע' לא עובר לתושה וזה קשה..

זהו בינתיים, עוד מעט אשתחרר ונשוב הביתה לבנות שלא ראיתי מאז שלשום.

תודה שאתן כאן.

-.-.-.-.--.-.
 09/02/11
10:36
ועוד עדכון ..הבוקר התקשרו מIVF = המרפאה בה מבצעים את ההפריה וההקפאה. אחת מתוך ההפריות צלחה עד כה, יש לעקוב אחריה ולראות מה יהיה מחר. אני אמנם בספק גדול לגביה...אך שמחה מאד שבכל זאת ניסינו ועשינו את התהליך הזה, קצר ומוגבל ככל שיהיה.

הבוקר קיבלתי זריקה ש'מכניסה' את השחלות ל'סטופ', כלומר למנופאוזה = הפסקה מוחלטת של המחזור ופעילות השחלות, וזאת כדי להגן עליהן עד כמה שניתן מחומרי הכימותרפיה.
את הזריקה הזו אקבל כל חודש עד לתום הטיפולים.

מה עוד??
מנוחה, והמתנה לתוצאות הPET CT.

-.-.-.-.-
10/02/11
21:21

עדכון אחרון לפני תחילת טיפול...וחדשות..

קודם כל, הודעה אחר הודעה אני 'מתחייכת' ומתחזקת. מקווה להחזיק את כל הטוב הזה שנובע מכן לימים הקשים שעוד יבואו...

ולחדשות היום,

הבוקר הודיעו ממרפאת ה-IVF כי ההפריות לא צלחו, אחת כבר אתמול והשנייה לא התפתחה היום. לפיכך, עשינו ניסיון, שאני מאד שלמה איתו, והחלטנו שלא לנסות עוד 'סיבוב' תוך כדי כימותרפיה, אני סבורה שעליי להתמקד באחד ולא להכביד על עצמי ועל הגוף שלי.

יש לי (לנו) שתי בנות בריאות (חמסה טפו), שכל אחת מהן עולם ומלואו, אני (אנחנו) שמחה (שמחים) בהן ומתמלאים מן ה-'יש'. אם צריכים להיות צאצאים נוספים, הם עוד בוא יבואו...

אחה"צ קיבלתי חדשות טובות מאד, התקבלו תוצאות בדיקת הPET-CT, שקובעות כי למעט הגוש ה'ידוע', ישנה רק עוד בלוטה קטנה (0.9מ"מ) מאד קרובה לגוש.

הSTAGE של המחלה נקבע והוא : 2A.
(2 מתוך 4 זה נהדר..).

ביום ראשון יש לי פגישה עם ההמטולוגית שתסביר הכל אודות הטיפול הכימותרפי ונצא לדרך לעבר ההחלמה המיוחלת.

מעגל אחד נסגר, ואחר נפתח.

מבטיחה להיות בלתי נסבלת בחלקים הקשים. התכוננו

-.-.-.-.-.-
 14/02/11
09:46

עדכון: נקבע טיפול, קצר משחשבתי..


4 טיפולי כימותרפיה, שכל אחד מהם ניתן פעם בשבועיים - פעמיים בחודש = 4 חודשים (8 פעמים, אחת לשבועיים).
לא נכנס להקרנות, כיוון שאלה עלולות להעמיד בסיכון לסרטן השד ועוד מיני תחלואים שונים בעתיד.

הציפייה של הרופאה היא שבחלוף חודשיים, נעשה PET-CT ונראה שהכל נקי, ואקבל עוד חודשיים ודי.
נראה קרוב מאד.

מתחילה בחמישי, והטיפול שאחרי כבר יעבור לא.השבוע, כך שבסופי השבוע אהיה מעט יותר מאוששת.

.-.-.-.-.-.
 17/02/11
20:44
פחות אחד יותר נחמד...


היה ממש בסדר, ואני מרגישה טוב מאד. טפו שאמשיך כך לאורך כל הדרך כולה...

-.-.-.-.-.-.-.
17/02/11
20:54
תמונות לפני ואחרי התספורת כהכנה ל'קרחות' שעתידה לבוא..


הצילום+הקולאג' = באדיבות גליש ממיש
 *זהירות* אף גדול ונשרי לפנייך, נא לשקול פניית פרסה רחבה.... (=נקודת התורפה שלי, אין צורך להגיב על כך בתגובות..)

-.-.-.-.-.-.
21/02/11
21:01
נתגנבה אלי מעט אנרגיה...התכוונתי לכתוב פוסט,

אך האנרגיה התמעטה בן רגע כמעט.
זה מה שקורה מאז...
החלטתי רק לקפוץ ולנופף לשלום.

ישנה המון, חולשה וכבדות אוחזות בגוף שעובר ככל הנראה טלטלה ולוחמה קשה.
מחכה לרגע ההתרגלות בתוך התהליך, כדי שאצליח לנשום גם נשימות של 'חופש' בתוך נשימות הקיום.

קוראת כל סמס ורואה כל שיחה נכנסת, לא תמיד מוצאת את הכח לענות.

-.-.-.-.-.-.


07/03/11
21:33
יוצאת מחר לסיבוב שני.... מקווה לשוב בקרוב מאד עם חיוך על הפנים.

היה שבוע נפלא ונהדר, התוצאות הטובות של הספירה אתמול אפילו הוציאו אותי אמש למפגש עם חברות והבוקר לשופינג חסר הכרה...ואני חשבתי שהמחלה הזו תעזור לי לחסוך.....

מאחלת לעצמי מיעוט של פיכסא והרבה קנביס ..
אחרי מחר יוותרו עוד 6.... יש למה לצפות..

-.-.-.-.-.-.


 09/03/11
14:36

אתמול מאחהצ היה נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא. נורא. כולל הכל.
הלילה עבר די טוב והיום יש שיפור מה.

מקווה להמשך המגמה. אין ספק שהקנביס עושה פלאים...

-.-.-.-.-.-.-.



09/03/11
17:18
חשיפה ראשונה !!


משהתעוררתי אתמול ו'מיני רעמה' התגלתה על הכר, הבנתי כי אוטוטו זה עומד לקרות...
בכלל, הרופאה שלי אתמול התפלאה מאד לגלות ששערותיי עדיין נטועות חזק

הבוקר, נוכח 'ים' שערות בכיור החלטתי לעשות מעשה
ביקשתי מאבי את מכונת התספורת להביא...
ו.....................

אני מאוהבת בתוצאה:-]
מה אתן אומרות?? מי מצטרפת אלי ל'גלח'????

(רוני יודעת שזה עומד לקרות היום, סיפרתי לה כשחזרה מהגן. כעבור חצי שעה נאספה מהבית לחבר....ורק אז אני ואריאל יצאנו לפעולה.

יש וידאו...
'גילחתי' את עצמי, זה היה מהנה לאללה
אורי כבר התרגלה, רוני תראה שתחזור. מבטיחה לעדכן בתגובתה)

המון תודה!

-.-.-.-.-.-.


27/03/11
20:39

יש לי קיטור...


לא מספיק שלוקח לי 6 ימים להתאושש מטיפול, עכשיו גם כואבות לי שתי הידיים, הורידים זועקים 'הצילו' בדרכם = כאבים מן הכתף ועד כפות הידיים.

לא יכולה לסרוג
מתקשה להקליד
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווף.

סליחה, יש לי עכשיו רגע של 'קשה לי'.

-.-.-.-.-.-.

 06/04/11
11:52
קשה לי


-.-.-.-.-.-.
06/04/11
20:30
השתפרתי. היום הקנביס ממש ממש ממש עוזר~! (אתמול הוא 'רק' הקל עליי להירדם, אבל לא לקח את הפיכס איתו...).
תודה לכן, אתן מחזקות אותי ככ ומנחמות. מאד נעזרת בכן

והחיוך חזר לפנים:-]

-.-.-.-.-.-.

 23/04/11
10:32
מעט על 'שלומי'...


אז...היו ימים מצויינים ועמוסים - רוני בחופש ארוך והתרוצצתי איתה המון..היה נפלא אך מכאובי הגב לא אחרו לבוא ולכן ביטלתי הבוקר טיול משפחתי ליומיים לרמת הגולן. עצוב לי ומדכא..

חוצמזה ביום חמישי עשיתי את בדיקת הPET-CT שאמורה להעיד עד כמה הכימו עוזרת (ה'ציפיות' של רופאה שלי לפני תחילת הטיפול היו שבחלוף 4 טיפולים בדיקת הCT תראה שאני 'נקייה' ולאחריה אקבל עוד 4 שכאלה. טפו חמסה אני מתפללת שכך יהיה, כי לא בטוחה שאשרוד מוראלית הארכת הטיפולים..).אני מאמינה שיהיה טוב...אך המתח אוחז בי = יושב גם בגב התחתון.

בקיצור, הייתי משהו ועכשיו אני פחות. הטיפול הבא בשלישי הקרוב ואני מבקשת לעצור את הזמן...

-.-.-.-.-.-.
26/04/11
10:01

כותבת מהמחלקה.
כדור הרגעה כבר בגופי+כדור חדש ונוסף נגד בחילות. עוד מעט מתחילים להזריק את הכימו לגוף.
אלוהים שלי, אבקש שהפעם הזו תהיה נסבלת מקודמתה.

תודה שאתן איתי, מחזקות כשככ קשה.
אוהבת ומקווה לא להתפרק הפעם.

 .-.-.-.-.-.
 01/05/11
11:19

מחר אקום לתחייה...אני יותר טוב

אך היום יש כאבים חזקים בידיים ובחזה, לאורך הורידים הנצרבים מהכימו...
בעעעעע.

לא נורא, עוד 'קצת' ודי.

-.-.-.-.-.-.

14/05/11
20:58

עסוקה בלהתאושש מעוד מכה, עוד טיפול.
עוד כמה ימים ואשוב.

מחבקת.

-.-.-.-.-.-.
21/05/11
22:59

יש לה מחר יום הולדת 5

אמא שלה חולה והשנה ה'יום' הזה יראה לגמרי אחרת. למרות ועל אף, החיוך לא מש לה מפנים.
מזל שיש לי אותה.

-.-.-.-.-.



22/05/11
13:47
היום אני לגמרי אופטימית,

אמנם הלילה היה זוועה (קשי נשימה עקבות העשן הסמיך שמילא את הבית למרות שסגרנו ה-כ-ל),
אך היקיצה ה'טבעית' ב6:30 עם רוני הנרגשת היתה דווקא משמחת. אפילו אורי שמחה באופן מיוחד
בינתיים הספקנו לבלות עם 2 חברים טובים שלה במקס ברנר...
לקנות פלסטלינה בחנות צעצועים סמוכה,
לשוב הביתה עם אחד החברים - מאז הם עסוקים בפלסטלינה ופלימוביל בגינה,
לבשל מרק
ולקבל תוצאות מעולות של ספירת דם,
בקיצור - מרגישה טוב והכל מחייך היום:-)
תודה על כל הברכות והמילים הטובות שלכן - נתתן לי המון המון כח!

-.-.-.-.-.
23/05/11
12:16


אני יושבת, חושבת, כותבת ותוהה איך 'נפלה' עליי המתנה הנפלאה הזו.
אל השאול, אם יש אחד שכזה, או אלוהי האסונות (כפי שכותבת גלית דיסטל אטבריאן בספרה 'ואם היו אומרים לך' - מי שעוד לא קראה, חייבת!) באו לביקור בחיי, עם הגיהנום וכל הקישוטיאדה המפוארת שלו..

הרע הוא צרוף, הכאב אמיתי וחד כתער שהושחזה זה עתה והסבל - הו, מזוקק.
עם זאת יש לי את המזל הכי גדול לקבל את כל אלה...
מעולם לא הייתי חזקה וחלשה בעת ובעונה אחת כפי שאני היום, מעולם לא ידעתי עד כמה אני מסוגלת להכיל סבל, לעמוד למולו ולחייך בין השורות, כשהדקות טובות עליי.

מעולם לא אהבתי את עצמי כפי שאני אוהבת את עצמי היום, עם הק"ג שהוספתי, עם השיער המדולל, עם רגשות האשמה למול הבנות המשגעות שלי.

איזה כח מתגלה. איזו עוצמה.
איזה כיף.

מתנה בעטיפה קשה.

-.-.-.-.-.-.-
02/06/11
20:28
אני יודעת שיתכן וקשה יהיה להבין את מה שעוד רגע תקראו...אך, לפעמים, עד כמה שישמע זה מוזר, עול ה'טוב' קשה מעול ה'קושי'.
נכנסת לקומונה כדי לעדכן שהיום דווקא חלה התאוששות ונדהמת (שוב, אך הפעם משום מה עוד קצת יותר מתמיד), לגלות נדיבות ושותפות שמידותיהן כמעט ואינן נתפסות.

שלא להישמע כמו הפרסומת של הלאומי וה'לפנק', נותרתי המומה נוכח ההתגייסות והאהבה, המבקשות לעטוף, להגן ולהקל.
קראתי, נדהמתי, סגרתי ורצתי להתקלח. שם, עם זרם המים באו גם הדמעות וההבנה שבאמת גם לטוב יש 'משקל' (תרתי משמע) ואני למולו נשארת חסרת יכולת להודות.

חברה קרובה מאד אמרה לי, אי שם במהלך ההתמודדות עם ההחלמה, שאני חייבת למצוא עבורה 'סינג'ור רציני' לתקופת ההתמודדות, שכן אזלת היד שהיא חשה נוכח מחלתי מותירה אותה בקושי רב וחוסר אונים. היא הבטיחה כי עצם הבקשה לעזרה מקלה עליה לא פחות, ואף יותר, מאשר עליי. ובכן, בלי לבקש מכן עזרה 'ממשית', כשם שהצעתן, אנא, הרשו לי להודות לכן שוב ולדעת כי מילותיי אלה מספיקות כדי שדעתי תנוח, כי אינני מוצאת כל דרך אחרת לפצות על העול שאני מרגישה כי אתן נושאות עבורי.

אוהבת ככ ומודה בכנות על כל הטוב הזה שאתן מהוות עבורי.

-.-.-.-.-.
09/06/11
07:49
התעוררתי לשחר של יום חדש!

בעצם לא 'יום', אלא עידן...
ישנתי מצוין והקצתי עם שמחה גדולה בכל הגוף.
תודה לכן שאתן איתי במסע, הגענו לסוף הדרך! שאפו לנו.
בקרוב אצא לטיפול אחרון כשפמלייה מפוארת מאחוריי, אתן יודעות כמה כח זה נותן????

נשיקות.

-.-.-.-.-.-

 13/06/11
12:22

מתאוששת לאיטי, בעיקר מבחינה פיזית. רגשית הרבה יותר קשה - מה שבאופן אישי די הפתיע אותי.

חסרת יכולת כרגע לפרט, ומרגישה כי זקוקה לחופש מ'הכל'.

החלטנו, זוגי ואני לצאת לסופש זוגי בסופ"ש הבא.

-.-.-.-.-.-.-.
 24.6.11
12:59
יושבת על ספה נוחה במיוחד בסוייטה מפנקת במיוחד עם בנזוג סופר-מפנק:-].
הסופ"ש יצא לפועל. אנחנו נהנים מכל רגע וצוררים את הטוב.

לקחתי את הלפטופ והתיישבתי מול הנוף הצפוני, מחפשת מילים שיתארו את החוויה שלא מכבר סיימתי. מצאתי עצמי מעתיקה מילים קצרות אך מדויקות, שנכתבו לאורך כל התקופה - ונגלה לפני יומן קטן. 
התלבטתי ולבסוף החלטתי לפרסם 'ברבים'.

שבת שלום לכוווולם.








 
22/12/10