יום רביעי, 12 בפברואר 2014

סרוגה עליו באהבה

א.ה.ב.ה

אני אוהבת לאהוב, בכל ימות השנה, לא רק בימים האלה שהחללים הציבוריים מתמלאים ורוד, מנצנץ, שמאלצי ומדבק. 

                   ***
אוהבת את השמש ואת הירח גם, 
אוהבת את הנמש, והקמט ששם. 
אוהבת את הרך, ולפעמים גם ת'מורכב, 
אוהבת שנפלא, במיוחד כשהוא 'מוזהב'.

אוהבת לאכול, כל מה שטעים, 
אוהבת לחרוז, גם על חוטים. 
אוהבת כשלבד, אז המבט הוא פנימה, 
אוהבת את היחד, ושקוראות לי 'אמא'.

אוהבת לארגן, ויש הרבה מה,
אוהבת למתן, זה לא עולה מאומה.
אוהבת לדבר, חפירות זה הכי אין!
אוהבת לשתף, בחיי שזה מטעין.

אוהבת מנצנץ, עם פייטים וכזה, 
אוהבת לפרגן, מגלה שזה מרזה.
אוהבת ברצינות, ללא עיגול פינות, 
אוהבת ת'חיים - עטופים כמו מתנות.

                     ***

עם כל האהבה הזו בלב, החלטתי להחליף את שתחת ישבננו ומעל הדומינו.

כיסוי סרוג ישן הוחלף בחדש, ואחת מיוחדת, שממש במקרה היום חוגגת, זכתה את עצמה בסדנת סלסלות טריקו מתנה, לאחר שהייתה הראשונה שגלתה שמדובר בסרוג לטובת שרפרף!

זו התמונה כפי שפורסמה בפייסבוק, בצירוף שאלת 'מה נסרג?':

Racheli Gazit, את מוזמנת ליצור עמי קשר, תרתי משמע ;-) !

וכך הוא נראה בסוף העבודה..




וכשחוטי טריקו מלטפים לי את הידיים, אני לא מסתפקת בתוצר אחד, ולרגל ה-valentines day' הורוד-ורוד הקרב בשישי, סרגתי גם כמה לבבות וסלסלה מרובעת מתקתקה..





עד כאן לפוסט מלא אהבה, דביקה אולי, אך מקווה שגם מדבקת ;-)


תודה שאתן איתי, 

רביד 





נהנתן? לא נהנתן? ספרו לי :-)







יום שני, 10 בפברואר 2014

אריאל, בת המצווה הקטנה ;-)

יש מן קסם שכזה, ברעיון, שתחילה תופס מקום במחשבות, מקבל צורות שונות ומשתנות, עובר מן המחשבה אל אוזנה של אחרת, מקבל שם, מקום ואפילו שעה ו'הופס' - הופך לתוצרה מוגמר, בעל תוקף וזהות.

זוכרים את פוסט שיתוף הפעולה, שהביא להגרלת מועמדת ליום צילומים לקראת בת מצווה ? 
ובכן, אריאל, לא ידעה שאמה, אסנת, נרשמה להגרלה. אסנת, לא ידעה שתעלה בהגרלה, ועוד יותר מזה, לא ידעה, כמוני וכמו אנדה יואל (להלן הצלמת), שגם מרפי נרשם להגרלה, ולא התכוון לוותר, למרות שלא עלה בגורל.
בעצם, בגורל הוא דווקא כן עלה... ;-)

שלושה מועדים שונים נקבעו ליום הצילומים הנכסף. שלג ירושלמי דחה האחד, מחלות חורף דחו האחרים ולבסוף, כנגד כל הסיכויים (כמעט), נפגשנו כולנו בסטודיו רמתגני, לבוקר של תסרוקות, צילומים וחמציצים :-).

אריאל, נערונת שובת לב, רגישה ושקטה, הגיעה מבוישת, אך עד מהרה נכנסה לעניינים והפיצה חיוכים.
כשם שתפקידו של שלמה ארצי, 'לנגב את הדמעות', תפקידי שלי היה 'לצמת את הצמות' :-).
שאלתי את אריאל בדבר תסרוקת החלומות שלה ומשקבלתי יד חופשית, צררתי את שערותיה לצמת קשת, כשמאחור שיערה הריחני והמלא, נשאר פזור.





לאחר כמה צילומים בתסרוקת הנוכחית, הורמה יתרת השיער לכדי תסרוקת UPDO.



כיאה לנסיכה, בקשה אריאל תוספת מנצנצת ובחרה לשלב פרפרים ופרחים בשיערה..







התסרוקת הבאה שאריאל בקשה, החלה כגלגול דמוי צמה בצדו האחד של הראש, בצמה הולנדית מצדו האחר, ושילוב של השניים בצמה משולשת, מגולגלת בצד הראש.






עם תום צילומי הפנים, יצאנו לצילומי חוץ.
אריאל זכתה לכמה 'טאץ' אפים', לרוח נעימה.... 







 ולטעימת חמציצים :-)



היה תענוג גדול לסרק את אריאל, להגשים את חלומה הוויזואלי ולראות את החיוך ושביעות הרצון, נמרחים על פניה :-) אאחל לך, אריאל, ולאמא אסנת, שחגיגת בת המצווה שלך, שתתקיים בקיץ הקרוב, תהיה מהנה, מספקת וגשר איתן בין תקופת הילדות להתבגרות.

תודה לאנדה יואל, על שיתוף הפעולה, התמונות המקסימות והאירוח בסטודיו ! 



אהבתן את שרואות עיניכן? אשמח לקרוא אתכן בתגובות :-)

נצ'תמע, רביד.