מקום לתודה, עפרונות ומספריים

רובנו מחזיקים בחלומות בלתי ממומשים.
אם נשאיר לרגע בצד את אלה, הנוגעים בפנטזיה, ובאמת אינם ברי מימוש, נשאר ודאי עם כמה, המלווים אצלנו בראש במיני 'תירוצים' ממשיים.
הם מחכים לזמן או לכסף, לפניות רגשית, לפנסיה, לזו שתלמד אותי, או לזה שיביא לי את ה'מהשמו' כדי שאני אוכל להתחיל עם ההוא...

גם לי יש והיו כאלה. אחד הלא מאד מחוברים למציאות, הוא לקחת אוטו-קרוון ולהסתובב באירופה עם האיש והבנות, כמה חודשים. הסיכוי היחיד, שעוד משאיר פתח למימוש, הוא העובדה שגם האישלי מחזיק בחלום הזה.. והוא הבטיח לא לתת לו לברוח.
חלום אחר, שבעבר חשבתי כי הוא לא אפשרי בשלב זה של החיים הוא חלום התפירה. 

רפרוף לאחור מאשר מימושו של החלום הזה, אך העיתוי אולי אינו מאד ברור. 

יש אנשים ואנשות, שזקוקים לתנאים מסוימים כדי לקבל 'אישור' ולו הפנימי והכמוס, על מנת להגשים חלום.
אני הייתי זקוקה לאישור הזמניות של החיים בגלגולם הנוכחי.
את האישור קבלתי בתחפושת 'סרטנית', שהגיעה לחיי והובסה בקרב עיקש על החיים.

אמנם הייתה אז ברשותי מכונת תפירה ותיקה (פן תיעלב, אני עדיין בונה עליה כעתודה), אך זו ראתה ימים ותקופות יפות יותר, ונכונותה לפעול תלויה בכוחות על טבעיים, כנראה.. על כן, הרגשתי כי כדי להתחיל באמת ללמוד את המלאכה, אזדקק למכונה חדשה, בוהקת ודיגיטלית:-P

עוד בתוך הטיפולים, הזדמן, חבר יקר מאד, לטוס לארה"ב לפרק זמן לא מבוטל. כאחת שמ-א-ד קשה לסרב לה בתקופה זו של חייה (;-), יש גם צדדים טובים למאבק..), בקשתי מן הלז להביא עימו בחזרה מכונת תפירה...
חמוש במזוודה ביד אחת ומכונה באחרת, הוא חזר ארצה ולא הייתה שמחה כמוני, מלבד ילדיו (אולי), נוכח חזרתו לארץ הקודש.

השלב הבא היה גישוש אחר מיני סדנאות, מפגשי חברות תופרות וניסיונות עצמיים, שהפיקו תוצרים נאים, אך משומה, בלתי מספקים עבורי.

לימים נפל הפור והחלטתי להירשם לקורס תפירה, 'גדול' ו'רציני', לעיצוב ותפירת בגדים ב'מכון יעל'.
חלום השמלמלות עטורות מלמלות, לשתי בנותיי, לא מש ממוחי עוד מרגע לידתן..

לשיעור הראשון הגעתי עם חשש קל, שכן תפירת בגדים נראתה לי כמשימה שעלולה להימצא כ'גדולה עליי' בכמה מידות. 

א-ב-ל, לא תספקנה המילים לתאר, את הקלות, הפשטות, הנגישות והזמינות, שמציעה השיטה אותה הגתה יעל, עבור כל מי שחפצה בתפירת בגד, ללא תלות בבורדות / גזרות / ומגזרות שונות.

השיעורים במכון מועברים על ידי מדריכות שעברו הכשרה אצל יעל, מייסדת השיטה. המכון עצמו ממוקם בירושלים, אך ניתן ללמוד בעוד כמה וכמה ערים בארץ.
המדריכה לה זכיתי, היא בתה של 'יעל', מייסדת השיטה והמכון. טל המקסימה, מגיעה פעמיים בשבוע לרעננה, כדי ללמד את נשות השרון, הקרוב והרחוק.
היא קבלה את פנינו בחן, חביבות, אדיבות וסבלנות אין קץ, והפכה את המלאכה לפשוטה ואפשרית.


התוצרים הראשונים היו פשוטים ונעשו במידות שונות, לשם ההתנסות. 

                                פיג'מות פוטר (לפני מנג'ט), לפי מידות הבנות.

                                שמלת צ'רלסטון

                                חולצת מעטפת                
                               
אמנם שיעורי הבית היו מאד ממוקדים, אך הקורס מעניק כלים המשולים ל'כנפיים' עימן כל אחת יכולה לעוף למחוז חפצה, לבנות גזרות שונות ורבות בעצמאות ויצירתיות רבה.

בתום שבעה עשר המפגשים, החלטתי להכין לטל מתנת פרידה, אם כי פרידה ממשית לא באמת תתאפשר כאן - התחברתי לטל בחוט שלא במהרה יינתק..

התייעצתי עם חברות יקרות, ואחת מהן הציעה שאתפור ארגונית לשולחן, שתאפשר לטל להניח בתוכה את העפרונות המספריים ושאר העזרים עימן הנשים הלומדות משתמשות בשיעור.
מיכל, מהבלוג 'יצירה בין נמשים', היא שהמליצה לי על המתנה, ואף הכינה אחת שכזו בעצמה בדיוק לאותה מטרה.


וזה מה שהכנתי לטל :-)

ובנימה אישית יותר: טל, תודה רבה רבה, על כל מה שאת, שאפשר לי להירגע, להיפתח, להבין, להתנסות, ללמוד ולהצליח גם לבד:-)


מי מכן שמתעניינת בתפירת בגדים ולא יודעת כיצד להתחיל, מכון יעל הוא כלי ומקפצה נהדרת לכך !

ולכל הקוראות, הגלויות והסמויות, חלומות קיימים כדי להגשימם. אל תתנו לעוד יום לעבור, לפני שתקרבו ולו במעט, את החלום הבא שלכן...כדי שיהפוך למציאות..



ו...תודה שאתן איתי, 

רביד.