יום חמישי, 15 ביולי 2010

עצמי בראש, ולסיום מוצץ. (זהירות, ארוך, אך בסוף יש גם 'קשר' ליצירה...)

זהו ערב שהחל בענבים והסתיים בגלידה (ולא מצמר), ובעצם, הוא עוד לא באמת הסתיים...


במקום לשבת 'על קפה' בחברה משובחת, אני יושבת על מקלדת ומרפדת את הת@ת.
מדוע? כי אני חיה בזוגיות, ובכזו לפעמים צריך לוותר. הערב אני ויתרתי. 
אם כי במחשבה שנייה, אולי גם הרווחתי. כי אני פה:-), כותבת = מלאכה, שמזה חודשים מספר נזנחה קמעה ומאד חסרה.


זמן לעצמי.
מאז הפכתי 'אמא' (ותק של 4 שנים +), 'זמן לעצמי' הוא מונח מצומצם. אם בעבר הזמן הזה היה מלא ב'בילוי' 'כמקובל', הרי שמרגע קבלת הטייטל גם מקלחת יכולה לעיתים להיות ה'זמן לעצמי'.
אחת ההבטחות שהבטחתי לעצמי, טרם ההורות לשתיים, כשבטני מתעגלת והולכת, היתה לפנות זמן לעצמי. כזה שאיננו תחת זרם המים, או מוצא עצמו שתי דקות כאן וחמש דקות שם, כבדרך אגב. זמן אמיתי, מוגדר. 


זה הראשון היה חלקי אמנם, אך מאד משמעותי, ומצא את מקומו בחוג נשים שהתכנסו כדי 'לדבר אמהות'. מעגל נשים, שעלול להישמע פלצני בכינויו, אך הלכה למעשה היה מרגש, נעים, פתוח, כן וכזה שחיכיתי לו בכל שבוע. 
ימי חמישי בבוקר, מצוידת בפרי בטני השני, עשיתי את דרכי למקום בו זיכיתי את עצמי בשיחה טובה, מעמיקה ומתבוננת על האמהות שלי, על האישה שבי, על הרעיה והחברה שאני.  


חלקי מדוע? כיוון שעל המותן הייתה העוללה וחצי השעה הראשונה היתה מוקדשת לקטנטנים - לפעילות בתנועה, מוסיקה ומגע.
אך השעות שלאחר פרק זה היו המזון המשמעותי לנשמה. מצאתי עצמי בוחנת את הקשרים של חיי. אני ובתי הבכורה, אני ובן זוגי, אני ועצמי, אני והאם האידיאלית שלי, אני והאם המציאותית שאני, אני והחלומות שלי, אני והאכזבות שלי, אני והסביבה. 
מניין המפגשים עמד על שישה, כשהתחושה האוחזת היא כי מ'אין קשר' לבסוף נוצרו קשרי ידידות ואף חברות. אני זכיתי בחַבֶרָה של ממש, כזו שרואים הרבה מעבר ל'צריך' ונכנסת למעגל השוכנים בלב. 


למפגש הסיום נתבקשנו להכין דבר מה עבור כל אחת מהאמהות המשתתפות. 
מיד ידעתי! שני דברים לי אליהן:
הראשון - שיר שמאד הזדהיתי איתו עת ההורות לבכורה החלה.
השני - דבר מה שיסמל את הקשר, הסימבולי והאמיתי, שקיים במפגש ביני לבין כל אחת ואחת מהן.
לשם כך הכנתי את אלה: (סליחה על איכות הצילום.. המצלמה לא משהו...כך גם הצלמת..:-P). סה"כ תשעה במספר, ורודים עבור האמהות לבנות, תכלת עובר האמהות לבנים.כמה סטריאוטיפית אני...






מוצץ = מפגש שהחל בזכות התינוקות ומוביל לקשר...
אמיגורומי =קשר ועוד קשר ועוד רבים כמותו, היוצרים דימוי...


הוראות הסריגה למוצצים נלקחו מכאן, בשינויים קלים (צבע, גודל וגזרה).


*-*-*-*-*-*


לקראת תום המפגשים החלטתי לערוך מפגש 'שלא מן המניין' והזמנתי את האמהות כולן (על טפיהן) לארוחת בוקר משותפת בצל קורתי.
אחד הרווחים המשמעותיים מן המפגש (להוציא את העניין החברתי כמובן:-]), הוא בדמות צלחת מ-ה-מ-מ-ת שהצלחתי לחמוד מאחת המשתתפות 
(תודה לך יקירה:-)).


הצלחת הוכנה על ידי החמות של אותה משתתפת:




אפשר להבין מדוע חמדתי אה;-)?!




עד כאן להערב,


נתראה שוב ממש בקרוב...ותודה שהייתן איתי.







9 תגובות:

  1. השיר מקסים והמוצצים...
    אין מילים.
    אין עלייך - הרעיון, והביצוע!
    מדהים!

    וגם אנחנו הרווחנו מזה שויתרת :-)
    |חיבוק|

    השבמחק
  2. המוצצים מקסימים...
    ואכן צריך ללמוד לפנות לעצמנו מידי פעם זמן כדי שנצליח לשמור על השפיות/שמחה/כוחות

    השבמחק
  3. המוצצים על כל סימבוליות הקשרים ביניהם (ואללה - לא חשבתי על זה...) מהווים מתנות מקסימות בכלל ובהקשר שניתנו בפרט.
    זמן לעצמך - פרגני פרגני...!

    השבמחק
  4. האמיגורמי שלך מדהימים!!!!!!!!!
    וחסרת לנו אתמול בערב, בגלל זה נצטרך לקבוע מפגש נוסף ;-)

    השבמחק
  5. וואו, איזה כישרון את בולי!
    איזה דיוק... אני מעריצה אותך!

    השבמחק
  6. תודה לכולכן:-) מחממות לי ת'לב ותמסרגה:-)



    קשת - שכחתי לתת לך קרדיט על התמונות של הגלידון מהפוסט הקודם...:-P

    איתך הסליחה:-)

    וכמובן - תודה, התמונות מדברות בעד עצמן!!

    וכן - מצחצחת את נעליי למפגש נוסף;-)

    השבמחק
  7. כמה אוהבת לקרוא אותך...
    את יודעת שאני כאן לכמה רגעי זמן שתרצי לעצמך (ולעצמי ;-))
    המוצצים מדהימים, והרעיון מאחוריהם מושלם!!!
    מחכה לפעם הבאה :-)

    השבמחק
  8. וואו, המוצצים נפלאים!!! גם אני רוצה קבוצת אימהות כזאת, איפה מוצאים? :-)
    ובימים אלה גם אני מעריכה את הרגעים במקלחת. אני אמנם טריה טריה טריה באימהות, אבל ההכרה שאין לי כרגע זמן עצמי לא קלה! עד כדי כך שהיום ויתרתי על שנת צהריים כי העדפתי להיות עייפה, אבל שיהיה לי זמן לבהות במחשב, בלוגים וכו'. חשבתי לנסות להכין לי מראש "ערכת יצירה" עם קצת נייר ודברים, כדי שבקמת הזמן הפנוי שיש, אני אוכל להכין דברים קטנים שישמרו על שפיותי. אני אדווח אם זה יצליח :-)

    השבמחק
  9. אני מאוד אוהבת לקרוא אותך! את כותבת פשוט נהדר! והמוצצים מקסימים ואהבתי מאוד את המחשבה של מאחורי העשייה!

    מירה

    השבמחק