יום שני, 9 בדצמבר 2013

החיים הם שיר

לחיים יש מוזיקה. לחיים שלי יש מוזיקה. 
היא מחליפה סגנונות, שפות, תקופות. שיר מתנגן ברדיו ומזכיר ימים שחלפו, במיוחד אלה, שהייתה להם משמעות יוצאת דופן בימי החולין.

צליליו ומילותיו של אריק איינשטיין, ממנו נפרד העולם, כפי שאנו מכירים אותו, רק השבוע, היו פס הקול של שנות ילדותי והתבגרותי. 'לול', 'ארץ ישראל הישנה והטובה', 'ילדים', 'כמו גדולים'...
אך החיבור העמוק ביותר היה בתקופה המורכבת מכל. 
שירים שליוו את תקופת המחלה כמו נצרבו בזיכרון חיי, יש להם טעם, יש להם אפילו ריח..

עם תום התקופה (כפי שהרפואה מגדירה אותה..) ולסיכומה, בחרתי לצרוב את הזיכרונות הללו על גבי דיסק, ולשלחם, עם המטענים הלא פשוטים, ללבבות שהסכימו לשאת אותם עמי, גם במהלך התקופה, ולבטח לאחריה. 

השיר שחתם את הדיסק היה זה של איינשטיין.
המילים היטיבו להבין בדיוק, את מה שהתחולל אצלי אז בפנים... את מה שהיה קשה להוציא החוצה, את מה שקשה היה להבין - במיוחד נוכח האור הגדול שהתגלה.




החיים עוד לא חזרו למסלולם, 
הפצעים עדיין לא הגלידו, 
אולי זה יישאר כבר לעולם, 
אולי צריך לתת לזה עוד זמן 
מה יהיה ימים יגידו 
אולי צריך לתת לזה עוד זמן. 

השמש הגדולה מופיעה תמיד בזמן 
הגשמים גם הם בסדר, יורדים הם בעתם 
עולם כמנהגו נוהג שוקק בעצלתיים 
אבל משהו בלב זועק אל השמיים 

החיים עוד לא... 

יום אחד ראינו אור בקצה המנהרה 
נקודה קטנה זוהרת מאירה באש קטנה 
התקרבנו לאטנו מסרבים להאמין, 
מלאכים עמדו בפתח שרים אשרי המאמין 





כבר שנה שאינני שומעת את אותו דיסק, עם שירי ה'תקופה', מתוך בחירה בחיים.
היום שלאחר מותו ניגן את שיריו של איינשטיין בכל תחנות הרדיו. גלגלי המכונית ניידו אותי מפה ולשם, ובחלל הצלילים המוכרים. הבטן התכווצה למשמע תוויו הראשונים של השיר...
ריח של עמוד האינפוזיה חזר לאפי והדמעות שטפו.
התקשיתי לשאת זאת לבד והתקשרתי לחברה, שהייתה אף היא בנהיגה, עם אותה מוזיקת רקע...
בקשתי שתאזין למילים, שתשים לב  וניתקתי. הבטחתי הסבר.. אך זה, לא בא. 
הוא נכתב כאן.


המילים רלוונטיות כל כך לאותם רגעים של סוף המסע. של אי הוודאות באשר לעתיד לבוא. רק דבר אחד ברור, מה שהיה לא ישוב עוד, מי שהייתי, אינני, מה שיהיה יושפע לבטח מכל זה. "אולי צריך לתת לזה עוד זמן".


הזמן חלף, חלקים צרובים מלווים, נוכחים, "אולי זה יישאר כבר לעולם".
האור שהיה בקצה, קורן בכל בוקר מחדש. הבחירה בחיים, בעיסוק, בהתנהגות, בליווי הנפשות שלצדי.


"אשרי המאמין".




1/2011













16 תגובות:

  1. וואו, תודה על ההיכרות עם השיר הזה, והשיתוף. אני מאוד מכירה את השיוך של מוסיקה לתקופה, מאוד מבינה את הריח שעומד באוויר, ושמחה כל כך על המשפט החותם. שתמיד יהיה רק אור קורן :-)

    השבמחק
  2. כל כך מרגשת את....אוהבת אותך מאוד!

    השבמחק
  3. איזה יכולת מדהימה יש לך לקרוא בשם "האור הגדול שהתגלה",
    נראה לי שבאמת מה שהבריא אותך וממשיך להבריא זה ההתבוננות שלך על הדבר באור אחר,
    מאחלת לך להמשיך להתמלאות באורות גדולים בכלים גדולים.
    ושהעולם יתמלא מהאור שלך- אני כבר מתמלאת ( :
    חמוטל

    השבמחק
  4. לשירים יש את הכח הזה, לזרוק אותנו בבת אחת, בלי הכנה לתקופה, לריחות, לתחושות.
    היכולת שלך להרגיש, להבין ולהתנסח בכזו בהירות היא נהדרת ומרגשת כל פעם מחדש.
    את השיר הזה, אגב, כתב איינשטיין אחרי תאונת הדרכים הקשה שעבר ב 1982....

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן, כח עצום ורב ממדי.
      תיארתי לעצמי שמילים שכאלה יוצאות ממקום של חוויה אישית מורכבת. החיבור המיידי שלי והמובנות שהרגשתי, השאירו את הצורך 'לנכס' אותו לעצמי (באופן סמלי כמובן). כמו לחלוק תחושה, מבלי לחלוק 'סיפור'.
      תודה שנתת לי את פיסת המידע הזו היום. זה בהחלט 'ברור' לי.

      מחק
  5. המילים שלך מרגשות בדיוק כמו אותו דיסק שחתם תקופה מורכבת שבסיומה יצאת לטעמי מועצמת, חזקה ומוכנה אפילו יותר לטרוף את כל מה שיש לעולם הזה להציע
    אוהבת המונים <3

    השבמחק
    תשובות
    1. אוהבת המונים בחזרה! ו....לטעמי את גם צודקת :-) :-) מאד אפילו !

      מחק
  6. הדיסק שלך ליווה אותי בתקופות המורכבות שעברתי ממש בסמוך לזמן שקיבלתי אותו ממך... פתאום ממש מוזר לי שלא דיברנו על זה :)
    עבורי לשירים יש יכולת מדהימה להדגיש, לחזק, להסביר, לנחם, ולגעת במקומות הכי עמוקים שיש.
    שהאור ימשיך לזרוח עליך תמיד...
    פשוט אוהבת אותך...
    סמדר

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה סמדר. לא ידעתי, ממש מרגש לשמוע ולהרגיש את מה שאת כותבת.
      שיזרח על כולנו האור הטוב הזה.

      חיבוק

      מחק
  7. מקסימה!!! ומרגשת עד דמעות.

    השבמחק
  8. רביד יקרה,
    נראה שהאור הקטן הולך וגדל מרשומה לרשומה...
    ובאווירת מסיבות החנוכה של הבנות שעדיין מלווה אותי.. כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן. והביחד
    הזה שאת יוצרת כאן בהחלט יוצר אור איתן!
    אגב, עבורי שיריה של אתי אנקרי היוו פס קול לתקופה קשה. ואיך שגלגל מסתובב... וגיליתי שהיא גרה
    בישוב בו אני מתגוררת היום ואני לומדת אצלה את כתביה של ימימה, שמדברת בין היתר על הבחירה בחיים ועל האמונה כמובן.
    תודה! הודיה

    השבמחק